פסק-דין בתיק תא"מ 1375-01-12

כללי:

1.                  לפניי תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 55,000 ש"ח בגין ייצוג הנתבע בקבלת פיצוי לאחר שנפגע בתאונת דרכים.

התובע הפנה להסכם שכ"ט שנחתם ע"י הנתבע ביום 10.2.10 (להלן: "ההסכם") ובו נקבע כי הלקוח ישלם לו בעד טיפול בתיק סך של 8% מכל סכום שיפסק לטובתו במקרה בו יסתיים הטיפול בטרם הגשת תביעה; 11% במקרה של פשרה לאחר הגשת תביעה ו-13% במקרה שיינתן פסק דין בהליך מלא.

כמו כן הפנה התובע להסכמה בדבר שכ"ט בשיעור של 20% מכל מענק או פיצוי שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

התובע טען כי במסגרת הייצוג הגיש בשם הנתבע תביעה כנגד המל"ל שהתנהלה בבית הדין האזורי לעבודה. לאחר שהתקבלה התביעה, הנתבע פיטר את התובע ביום 25.11.10 בדרכו לוועדה הרפואית של המל"ל.

2.                  הנתבע טען בכתב הגנתו כי נפגע בתאונה ביום 14.1.10 ושודל להתקשר עם התובע בהסכם שנחתם על ידו, בסמוך לפציעתו, בביה"ח השיקומי בו שהה. נטען שהוסבר לנתבע כי התובע יהיה זכאי לשכ"ט המתבסס על אחוזים רק במידה ויושג עבורו פיצוי כספי.

נטען כי במשך חצי שנה ממועד שחרורו של הנתבע מביה"ח ניסה ליצור קשר עם התובע והלה התחמק ובניגוד למובטח, לא השיג עבורו כל תקבול כספי על חשבון הפיצוי הצפוי.

בהתייחס לתביעה מול המל"ל בהיותו של הנתבע נפגע תאונת עבודה, סייע התובע באופן חלקי בלבד במילוי טופס התביעה. בדיעבד הסתבר לנתבע כי התובע פעל ברשלנות, שכתוצאה ממנה נדחתה התביעה והתחייבה הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.

3.                  הצדדים העידו בפני ללא צורך בחקירה הדדית וסיכמו טענותיהם בע"פ. משלא הגיעו לעמק השווה, ניתן פסק דין תמציתי בהתאם לתקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון והכרעה :

שכ"ט מכח ההסכם:

4.                  בין הצדדים נחתם הסכם שכ"ט. על פי הפסיקה הרווחת מקום בו קיים הסכם שכ"ט יש לפעול על פיו ולא לתבוע שכר ראוי (ראה: ע"א 136/92 בייניש-עדיאל נגד דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114). במקרה שלפני, הנתבע הוחתם על ההסכם שלושה שבועות ממועד פציעתו בתאונה. הנתבע הוחתם במוסד רפואי והאמנתי לגרסתו כי הובהר לו שישא בשכ"ט רק במידה ויקבל פיצוי.

הסכם שכר הטרחה מתייחס (בסעיף 4) אף למצב של הפסקת הייצוג וקובע כי במידה והלקוח יעביר את הטיפול לעו"ד אחר, בשלב שמפתיחת התיק ועד לשלב שמיעת הראיות בתיק, יהיה עליו לשלם שכ"ט בשיעור של 75% משכר הטרחה.

ההסכם שותק בהתייחס להפסקת הייצוג בשלב שלפני פתיחת תיק בית המשפט. פרשנות ראויה של הוראה זו בהסכם שנוסח ע"י התובע, שהוא עו"ד, מביאה אותי למסקנה כי עסקינן בתיק שייפתח לתביעת הפיצויים מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 ואין חולק כי תביעה כזו לא הוגשה כלל. נראה שאין מדובר בתיק שיפתח במסגרת תביעה נגד המל"ל, כפי שאכן ארע וכל ספק של פרשנות בעניין זה יש לזקוף לחובת התובע שניסח את ההסכם. ממילא התובע לא טען בסיכומיו אודות הפרשנות האמורה ולפיכך אסתפק בעדות הנתבע שלה האמנתי, שהוראה זו בהסכם שכר הטרחה לא הוסברה לו כלל, והצדדים לא התייחסו למצב בו יופסק הייצוג בטרם תוגש תביעה לבית המשפט.

5.                  התרשמתי ממהימנותו של הנתבע שגרס כי שודל להתקשר עם התובע בהסכם ע"י עובד של ביה"ח איכילוב בו אושפז מיד לאחר הניתוח. נטען שאדם זה פנה אליו גם לאחר שהוא עבר למוסד השיקומי ובעקבות זאת, התייצב התובע במוסד והחתים את הנתבע על ההסכם. עסקינן בהסכם שנחתם כשלושה שבועות לאחר התאונה בעוד התובע מצוי במוסד שיקומי. בנוסף, אני מקבל גם את גרסת הנתבע כי לא נמסר לו העתק מהסכם שכר הטרחה לאחר שחתם עליו.

6.                  משכך ואף אם הייתי קובע אחרת בנוגע לפרשנות ההסכם, סבורני שנפלו פגמים בכריתה (כגון טעות), לפחות בנוגע להוראה בהסכם המתייחסת לביטול הייצוג לפני השלמתו. הצדדים לא שוחחו על אפשרות זו ובנסיבות הקשורות בחתימת ההסכם, נראה כי יש לבטל הוראה זו בהסכם.

7.                  אציין כי אף אם הייתי סבור שיש לאכוף את ההוראות החוזיות שבהסכם, הרי שהתובע לא הוכיח באופן הנדרש את סכום תביעתו. לא הוצגה כל חוות דעת אקטוארית לגבי היקף התקבולים שהנתבע מקבל ויקבל מהמל"ל, ולא הוצג כל תחשיב בנושא. התובע נשאל על ידי בית המשפט בנושא וטען כי חישב בתביעתו שכר ראוי או מוערך על דרך האומדנא. משכך, נחזה כי אף התובע ויתר על תביעה על פי ההסכם ותבע שכר ראוי.

שכ"ט ראוי:

8.                  בין אם יש לבטל ההוראה הנ"ל מכח פגמים בכריתה או נוכח הספק בפרשנותה, המסקנה המתבקשת היא כי אין הסדר חוזי למצב של הפסקת הייצוג ויש לפסוק שכר ראוי. הצורך באומדן השכר הראוי - חלף שכר מוסכם - עשוי להתעורר במקרים שונים, כגון במקרה דנן בו הוסכם על השכר, אולם השירות נפסק בעודו באיבו ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה, או מקום בו הסכם שכר הטרחה איננו תקף מסיבות שונות כגון הפגמים בכריתה (ראה בענין זה: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד, פ"ד נח(5) 20).